מרג'יה נ' המעיין סוכנות לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 26,639 ₪, שהוגשה ע"י התובע נגד סוכניות ביטוח ובעליהן איתם הוא התקשר במשך שנים.

רקע כללי וטענות הצדדים.

התובע הינו מהנדס במקצועו עתר בתביעה לחיובם של הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לו בשל שריפת רכבו ביום 27.11.08 ( להלן: האירוע). התובע טוען כי, משך שנים רכש פוליסות ביטוח לרכבים וגם בטח נכסים נוספים שהיו בבעלותו באמצעות הנתבעים. לטענתו, נרקמה בינו לבין הנתבעים מערכת יחסים רבת שנים המבוססת על אימון, ולפיה הנתבעים דאגו להנפיק את הפוליסה ולחייב את חשבונו בגין הפרמיה באמצעות הוראות קבע שהופקדו בידיהם, אף ללא קבלת הסכמתו מראש.

התובע מוסיף וטוען בתביעתו, כי לאחר האירוע הוא יצר קשר עם הנתבע מס' 3 ( להלן: הנתבע) ואז התחוור לו, למרבה הפתעתו, כי הנתבעים חרגו ממנהגם ולא דאגו לבטח את הרכב בביטוח מקיף.

זו הייתה תמצית גרסתו של התובע ואשר על סמכה הוא עתר לחיובם של הנתבעים במלוא נזקיו.

הנתבעים הכחישו מכל וכל את גרסתו של התובע, אף הדגישו כי הביטוח לא נעשה על דעתו של התובע ובניגוד מוחלט לטענתו. כן הוסיפו, כי פקידה מטעם הנתבעים דווקא יצרה קשר עם התובע והסבירה באוזניו כי לנוכח בקשתו לצרף את בנו, שהיה באותם זמנים נהג חדש, אזי עליו לשאת בתוספת לפרמיה. אלא, שהתובע מסר כי אינו מעוניין בחידוש הביטוח בשלב זה.

לנוכח הגרסאות הקוטביות אותן הציגו הצדדים, שמעתי היום את עדותו של התובע, כאשר הנתבעים בחרו שלא להעיד עדים מטעמם, כן סיכומי הצדדים.

דיון והכרעה.

עוד בתחילתו של הדיון ובטרם החל התובע במסירת עדותו הוא ראה לטעון לפרוטוקול בזו הלשון:" אני מאשר ששוחחתי עם הפקידה היא אמרה לי שצריך להוסיף סכומים על הפוליסה ואמרה לי גם שצריך לחתום על מסמכים, אמרתי לה שנהיה בקשר. שכחתי ולא חזרתי אליהם". חרף זאת, התובע נותר איתן בדעתו כי על הנתבעים או מי מהם לפצותו. התובע גילה את דעתו ביתר פירוט במסגרת עדותו הראשית, שם הוא מסר כי ציפה שהנתבע, לאור ההיסטוריה המשותפת ביניהם, יגלה הבנה למצוקה אליה נקלע יודה בקיום רשלנות מצידו ויפעיל את ביטוח האחריות המקצועית. אולם, משהנתבע סרב להצעתו של התובע, אזי סביר להניח שקצפו של האחרון יצא עד אשר החליט להגיש את התביעה דנן.

על סמך הדברים שלעיל ניתן לקבוע, כבר בשלב זה, כי הנתבעים פעלו במקצועיות עת פנו לתובע הודיעו לו אודות ההעלאה הצפויה בפרמיה, ברם היה זה התובע שהעדיף שלא לבטח את רכבו בהתאם לאותה הצעה שנמסרה. מכאן, גם ברור ונעלה מכל ספק שלא התגבש כל הסכם מחייב בין הנתבעים לתובע, כאשר האחרון הוא זה שראה לדחות את ההצעה שהוצגה בפניו. גם לא נראה כי נפלה רשלנות כלשהיא בהתנהלותם של מי מהנתבעים. התובע שמע את ההצעה ומסר בפניי כי הבטיח, באוזני פקידתם של הנתבעים, לבחון את ההצעה ואף ליצור קשר עם הנתבעים, דבר שלא נעשה על ידו. אין לתובע בנסיבות אלא להלין על עצמו וגם אין לבוא בטענה למי מהנתבעים, שעה שמלאו את תפקידם כמצופה מכל סוכן ביטוח סביר.

באם לא די בכך, עלה מפורשות במהלך חקירתו הנגדית של התובע כי לא דייק בחלק נכבד מדבריו עד אשר ניתן לקבוע כי עדותו לוקה בחוסר מהימנות המזדקר לעין. איני מאמין לתובע שהנתבעים בטחו את נכסיו לאורך כל השנים על דעת עצמם מבלי שזכו לאישורו. טענה זו נסתרת, מניה וביה, בדבריו שלו של הנתבע באשר לאותה שיחה שניהל עם הפקידה ולפיה עניין חידושו של הביטוח ועלות הפרמיה נמסרו לתובע לשם קבלת אישורו שלא ניתן. גם אינם מתיישבים עם המוצגים נ/3, מהם עולה כי טיוטות פוליסות נשלחו לתובע, שבחלקן ערך שינויים ואישר ובחלקן האחר דחה את ההצעה ובחר להתקשר עם סוכן אחר. תמוהה עוד יותר, שאותן טיוטות נשלחו לעיונו ואישורו של התובע בתחילת שנת 2009 אחרי התרחשות האירוע וגילוי התובע, כטענתו, לרשלנותם של הנתבעים שגרמה לנזקיו הנטענים, דבר האומר דרשני. חוסר הדיוק שאפיין את גרסתו של התובע עולה גם מהשוואת גרסה זו עם דבריו שנרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 11.4.10. בדיון זה התובע טען בלהט בזו הלשון:" אני 30 שנה לא הייתה לי פוליסה ביד", זאת כדי להסביר הכיצד לא הבחין בכך שלא נעשה ביטוח לרכבו. אלא מאי, במסגרת חקירתו הנגדית מסר כי דווקא קיבל לידיו את רוב הפוליסות שהונפקו ע"י הנתבעים לבקשתו, והנה כשעומת עם סתירה זו הוא ראה להסביר שכוונתו בטיעונו בישיבה מיום 11.4.10, היא שלא קיבל ביד, אך בדואר וגם בפקס קיבל וגם קיבל ( עמ' 9, ש' 15-19).

התובע הותיר רושם שלילי ביותר, על סמך גרסתו המופרכת לא אוכל לקבוע ולו עובדה אחת המיטיבה עם דרכו וטיעוניו. ועוד, אין לייחס משקל כלשהו לטובת התובע בשל אי הבאת עדים מטעם הנתבעים. הפקידה וגם הנתבע נכחו באולם בהמ"ש אולם ב"כ הנתבעים הסתפק, ובצדק, בדבריו ועדותו של התובע שבמסגרתם הודה מפורשות בדבר קיומה ותוכנה של אותה שיחה שהתנהלה עם הפקידה, דבר שייתר את שמיעת עדותה של העדה העיקרית מטעם הנתבעים שהתייצבה ביום הדיון.

לסיכום, התובע ציפה לזכות "לעזרה" מאת הנתבע הרי בעיניו של התובע הנתבע :" הוא סוכן ותיק עם אלפי פוליסות בשוק והוא לא יכול להתגבר על מקרה זה" (עמ' 13, ש' 6-7). אולם, סביר להניח שמפאת העובדה שעזרה כזו לא הושטה אזי נולדה לה התביעה בה עסקינן. זאת למרות שהתובע ראה בסוף סיכומיו להודות ולו בחצי פה בעניין אחריותו עת טען כדלקמן:" אמרתי אוקי אם הייתה טעות ולא חד וחלק שלי, יש פה טעות משותפת"(עמ' 13, ש' 6-7), כאשר לעניות דעתי גם כאן התובע לא דייק משלא מצאתי כי מי מהעורבים מלבדו טעה בנסיבות וגרם לנזקיו הנטענים.

סוף דבר

לאור האמור לעיל אני מורה בזאת על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעים את הוצאותיהם בסך של 4,000 ₪ כולל מע"מ.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: